אמא שלי, שגדלה בבריסל נהגה לספר לי אגדה בלגית על כרוב בריסל הידוע גם בשמו כרוב ניצנים.
ניצנים וזוגתו פלור. האחים חיו יחד בערוגה, עזרו זה לזה, ישבו יחד בערבים ושוחחו, צחקו ואכלו וגם חלמו חלומות עבור הצאצאים שקיוו
שמהר מאוד יחלו למלא את הערגה. לא עבר זמן רב וויולט, פוינטי ופלט החלו לתפוח ולהתעגל וכעבור כמה שבועות כרובונים סגולים, מחודדים
ופחוסים החלו להתרוצץ סביב הוריהם. רק פלור, אשת ככרוב הניצנים נשארה גבעולית ודקה. גיסותיה ניסו לעודד אותה אבל היא התרחקה מהן
ולאט לאט החלה הערוגה היפה והססגונית להאכל, לא על ידי ארנבונים או חרקים אלא על ידי המזיק המסוכן ביותר, הקנאה.
פלור ניסתה באמת לשמוח באחייניה אבל הרצון העז בילד משלה היה חזק מכל שמחה שאלו הצליחו לעורר בה.
עם השקיעה הגיעה תנשמת זקנה לבקר בערוגה.

לתנשמת תפקיד בהרחקת מכרסמים שמאיימים על יושבי גן הירק, היא זיהתה שדבר מה מכרסם את ליבה של פלור. התנשמת לא הגיעה לביקור
בכנפיים ריקות אלא עם שלושה מטבעות זהב. על האחד היה חרוט עצב, על השני שמחה ועל השלישי תודה. בעזרת שלושת המטבעות הללו,
תוכלי לקנות כל מה שתבקשי לך בעולם הזה, הבטיחה התנשמת. עלייך להשתמש בהם בחוכמה, הוסיפה והתעופפה לה משם.
באותו הלילה הרשתה לעצמה פלור לבכות את כל מה שכואב לה, לא להסתיר את העצב העמוק שלה ולא להדחיק. אחר כך היא התחילה
להתגלגל מצחוק, לשמוח שמחה כנה וטהורה בכל הדברים הטובים שמקיפים אותה, האדמה שתחת רגליה, קרני השמש החמימות וטיפות הגשם
המלטפות, בן הזוג האוהב, המשפחה ובסופו של דבר להגיד תודה על כל אלו ועל הכוחות הגדולים והחזקים ממנה שמגדלים, מצמיחים ודואגים
לה תמיד, גם כשזה לא מרגיש ככה. היא נרדמה וחלמה על התינוקות שלה, חלום כל כך מציאותי שהיה נדמה שהיא לא חולמת את העתיד אלא
את ההווה ממש. עוד באותו הבוקר היא התעוררה שכולה מוקפת כרובוני ניצנים קטנים וחמודים שנצמדו אל גופה הגבעולי ונשארו לצידה עד
לעצם היום הזה ביחד עם כל המשפחה ששמחה בשמחתה וחזרה לשגשג בערוגה.
תעודת זהות
מה זה
לכרוב הניצנים יש גבעול מוארך ובחיק כל עלה, ישנו כרוב ניצנים
המלצות במהלך הגידול
קל לגידול, רק יש לשים לב למזיקים.
גידול מזרעים
מזרע לשתיל- עשרים ימים.