בימי ילדותי, צמוד לביתם של סבי וסבתי, שם ביליתי ימים ארוכים מתוך חופשת הקיץ, עיבד השכן חלקה קטנה. לא יותר מדונם, שנראתה בעיננו הילדים כממלכה שלמה. בכל שנה כשהגענו, גילינו באיזה גידול החליט החקלאי החובב להתנסות הפעם. זכורה לי במיוחד השנה בה הוא החליט לגדל תירס. באותו הקיץ, סבא וסבתא שלנו לא היו צריכים לדאוג שנגזים ונישן עד מאוחר מדי, לא לאטרקציות מיוחדות במשך היום וגם לא ממש לארוחות. עם הזריחה, היינו מזדחלים מהמיטות ורצים בגניבה אל העולם הסודי שיצרה עבורנו חלקת התירס. היינו מסתתרים בין עמודי התירס, מדמיינים שנקלענו למבוך ענק או לטירה קסומה, ליער מכושף או לתעלות הביוב של צבי הנינג'ה (אחי הקטן היה שבוי חזק בטרנד הזה בזמנו). לא משנה איזו אגדה רקמנו באותו היום, לאבירים/ הפיות / הצבים, היה טקס קבוע - סעודת פאר שהורכבה כולה מקלחי תירס מתוקים (לימים הסתבר שסבא שלי, שהיו לו אג'נדות חינוכיות נוקשות, ידע גם מתי לשחרר ילדים אל תוך עולם הפנטזיה שלהם ודאג לסגור עם השכן עסקה על כל התירסים שנזללו, כביכול בהיחבא).

לתירס, יש מין פטנט מדליק כזה שאין לאף גידול שדה אחר, הוא מחזיר אותנו אל הילדות. לא ברור איך פועל הקסם הזה, אבל ברור שלגרגירים הצהובים יש השפעה מכשפת לא רק על הילדים, אלא גם על מנגנון הזיכרון של המבוגרים.
בארוחת הפאר שבושלה לכבוד הסטודנטים, פגשתי מאכל אפריקאי שנקרא פופו - לחם תירס אפריקאי. מסתבר, שמדובר במזון בסיס במדינות רבות באפריקה. כזה שנועד להזין ולהשביע ומתפקד כבסיס לרטבים שמוגשים עליו, או לצידו.
תירס הוא דגן מזין במיוחד, הוא נאכל בשלמותו, לכן הוא דגן מלא, כלומר מכיל כמות נכבדה של סיבים תזונתיים, עשיר במגנזיום, בברזל ובויטמינים מקבוצה B. כשמסתכלים על התירס בתור ירק, מתמקדים בתכולת הויטמינים והמינרלים האחרים, האופייניים יותר לירקות טריים: אשלגן, ויטמין C, ויטמין A וחומצה פולית.
בהשוואה לירקות אחרים, התירס מספק שפע של אנרגיה ופחמימות, ובהשוואה לדגנים אחרים, בשל העובדה שגרעיניו אינם יבשים, הוא מרוכז פחות.
למרות שמדובר באחד המאכלים העתיקים בעולם וכוכבת במטבח האיטלקי, הפולנטה לא עשתה עליה מסודרת לארץ, בטח לא בסדר הגודל של הפיצה או הפסטה.
בחורף, כל כך מתבקש להתנחם בפולנטה חמימה מקמח תירס, אבל אין כמו הגרסה הקיצית והקלילה, שעשויה מתירס טרי.
פולנטה אמיתית, היא כזו שעמדנו להכנתה ליד הכיריים, לא הפסקנו לערבב לרגע, ובכל ערבוב הוספנו עוד אהבה לתבשיל. אז אנחנו לא נבהלים ממאכלים פשוטים, גסים וכפריים, לפעמים חבוי בהם ידע עתיק על תזונה מיטיבה. באפריקה, באיטליה או כאן בישראל.
תעודת זהות
מה זה
פירות התירס מגוונים ותלויי זן.
המלצות במהלך הגידול
מחסורים במינרלים באים לידי ביטוי בתירס מהר מאוד בעלים ובפרי עצמו, לכן עדיף לזרוע בקרקע פורייה.
צמח התירס בעל תפרחת נקבית וזכרית, על מנת שהתפרחת הנקבית תופרה אנחנו זקוקים שהצמח יגדל בסביבה עם עוד צמחי תירס,מאחר וההפרייה מתבצעת באמצעות הרוח.
דרושה שמש מלאה.
גידול מזרעים
טמפ אופטימילית לנביטה היא 20 מ"צ.
נביטה אופטימילת עד 6 ימים.