אם רק הייתי יכולה לייצר גרסה רעננה שלי.
מהודקת יותר, מלאת אנרגיה וקופצנית. משהו שמזכיר את עצמי בימים שלפני
שהלבשתי את הלב שלי בעוד ועוד הגנות. לחזור לימים מלאים בעשיה, שבהם כמה שישנים פחות, מרגישים יותר מלאי חיים.
האם להתאהב בגרסה הבוגרת שלי ולהשקיף על הימים ההם בנוסטלגיה? או לעבוד בלגלף את השכבות ולחשוף את מה שכבר לא
בטוח שקיים?

התלבטויות מהסוג הזה, לא עומדות בפני הבנות למשפחת העגבניות...
בו בזמן, מתקיימות זו לצד זו העגבניה הבשלה ומלאת חוכמת החיים ועגבניית השרי החצופה ונטולת העכבות.
העגבניה, הירק המשמעותי בערוגה. זו שנושאת על גבה את כל הסלט. העגבניה, יכולה להתחבר עם כל ירקות השדה או לתת מופע סולו ועוד ידובר עליה בהרחבה בשבוע הבא.
עגבניית השרי, עשתה את דרכה לאט לאט מקישוט אייטיזי במרום המנה, אל לב הצלחת, וכמו מי שרוצה להוכיח את עצמה, היא נמצאת שם בנוכחות שאי אפשר לפספס.
ואולי גם הפעם, את התשובה לשאלות הקיומיות, אפשר למצוא בשדה.
אם לעגבניות השרי יש מקום של כבוד לצד העגבניות, בלי להאפיל עליהן, בלי לחצות את הגבולות האישיים, לבטל לזלזל או להקטין את השנייה, כדי להרגיש שווה ובלי שאחת תצטרך לוותר על זהותה כדי לרצות -
אולי גם אני יכולה לתת מקום לעגבניית השרי שבתוכי, לאפשר לה להציץ מדי פעם, לתת לה להיות חלק ממי שאני, בלי להרגיש שהיא משתלטת על מה שבניתי לאורך השנים, בלי להרגיש אשמה ולא לפחד להניח אותה על קרש החיתוך, גם אם יש סיכוי שיקצצו אותה לסלט.
תעודת זהות
מה זה
צמחי העגבנייה מחולקים לפי מבנה הצמח:
צמח מסיים
צמח מסיים חלקית
צמח לא מסיים- הצמח מטפס לגובה ומניב פרי ללא סוף מוחלט. בצמחים כאלה דרושה הדלייה.
המלצות במהלך העונה
עגבניית השרי צומחת במהירות ודורשת טיפול רב,
1. הדלייה- יש להצמיד את הצמח לרשת או עמוד במבוק על מנת להדלות את הצמח.
2. האבקה- פרחי העגבנייה דורשים האבקה על מנת שיתפתחו פירות.
3. טיפול בזמן התפתחות הצמח- לצמח השרי יש גבעול (או 2) מרכזיים ויש להקפיד לטפח אותם ואת גבעולי הצד שצומחים (שוצים) יש להוריד.
מזיקים אפשריים
מחלות אפשריות: קימחו,ן קימחונית עובש אפור