היו שני שכנים שחלקו שדה קטן. רצו השניים לגדל ירקות יחדיו.

כיצד יתחלקו בתנובת האדמה? הציע האחד שהוא ייקח את כל מה שיצמח מעל האדמה ואילו השני יקבל את כל מה שצומח תחתיה. הסכימו השניים.
במשך קיץ שלם נהנה השכן הראשון מעגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים, תירסים ושעועית והשני נותר ללא כלום. לקראת החורף זרע השני גזרים, סלקים, צנוניות, בצלים ולפת. הוא זכר היטב כיצד רעב בקיץ ובכוונה לא זרע כרובית, חסה או כל ירק חורפי שגדל מעל פני האדמה כדי שידע שכנו את הסבל שידע הוא .

בימי החורף נהנה השכן השני מהחצי שלו ושכנו, למרות שייבש לעצמו עגבניות בקיץ והחמיץ מלפפונים עדין נשאר רעב.
באחד הערבים כשהוא נוגס בפלפל הכבוש האחרון שבצנצנת אמר לאשתו, איזה טיפש הייתי, מדוע לא הצעתי לשכני לחלוק את הירקות שצמחו לי מעל האדמה בקיץ, מי היה מאמין שכל כך הרבה יכול לצמוח מתחת לאדמה. מה נאכל עכשיו, כיצד נשרוד עד שהקיץ יחזור ולירקות יהיה שוב חם מספיק כדי לגדול מעל לפני השטח?

יצאה האישה בלילה וליקטה את כל מה שצמח מעל לאדמה והיה שייך לה מבחינה חוקית. בבוקר קם הבעל ולא האמין למראה עיניו. השולחן היה מלא בכל טוב. עלי צנון ועלי סלק, בצל ירוק ושמיר, עלי קולורבי ועלי גזר. כל זה היה לו תחת האף יום יום כשעיבד את האדמה אך הוא בחר להתעלם ולהתייחס אליהם כשאריות של הירקות הטובים של שכנו ולא ירקות הנחשבים בפני עצמם.
לעלים שמתלווים לירקות יש חשיבות עצומה, טעם אדיר והמון ערך תזונתי. עם השנים איבדנו את הידע האינטואיטיבי כיצד לעשות בהם שימוש. התרגלנו לפגוש את הירוקים מופשטים מעליהם על מדפי הסופר, כיוון שכך הם יכולים לבלות על המדף שבועות ארוכים. כאן, כשהירקות נקטפים כמה שעות לפני המשלוח אין שום סיבה לנתק בין הירק לבין העלה. בעונה הזו העלים יפיפיים. מה שחשוב הוא להפריד אותם מהירקות לפני האכסון כדי שלא ימשיכו לשתות נוזלים מהירק ואז, מרקים, תבשילים, ממרחים וסלטים. כולם יהנו התוספת הירוקה.