עוד עץ יחודי, שפירותיו מגיעים השבוע לראשונה בסל, הוא הליים.
פירות הליים מגיעים מהמשק של משפחת עטר, ממושב חצבה שבערבה. בשנת 2013 הם זיהו את הביקוש הגדול מעבר לים לפרי המופלא שלא רק עשיר בטעם ומקפיץ כל סלט, משקה או תבשיל הוא גם מלא בויטמין C וידוע כמונע מחלות רבות ומסייע בעיכול. אחרי ששתלו 20 דונם גילו שגם כאן, בשוק המקומי, יש לא מעט ביקוש.
אז מה בעצם ההבדל בין הלימון המוכר לליים האקזוטי?
לליים יש ארומות יחודיות, החמיצות שלו מעודנת ויש לו אפילו מתיקות מרומזת. יש מטבחים בעולם שלא יתחילו לבשל בלי ליים על משטח העבודה וגם כאן לא מעט טבחים נשבו בקסמיו.

כדי לודא שאכן מדובר בליים ולא בלימון צריך לחפש את הקליפה החלקה, הדקיקה ונטולת הנקבוביות, צורה מעוגלת יותר של הפרי, בלי הקצוות השפיציים שמאפיינים את הלימון. לאחר החיתוך, הליים עסיסי יותר ומלא במיץ ולעולם לא ימצאו בו גרעינים.
הקיץ החל עץ הליים בגינה שלנו להניב שפע של פרי. הוא נכנס למטבח בכל הכח. טיפטף לכל צלחת וכוס, הפך לחלק בלתי נפרד מטעמי הבית ואפילו זלג אל מחלקת העוגות והקינוחים. המרענן הרשמי של הקיץ !
למרגלות הרי ההימאליה, בגבול שבין הודו לנפאל, חי לו לפני שנים רבות נסיך בשם סידהרתא.
הנסיך נולד למלך של שבט מקומי רב עוצמה.
כשהיתה בהריון, חלמה אמו, על פיל לבן ענק שנבלע בגופה. חכמי השבט פירשו את החלום ונתנו נבואה, על פיה, התינוק שבבטנה יהפוך יום אחד לשליט גדול ובלתי מנוצח או למורה רוחני.
המלך ביקש עבור בנו כח ושררה ולכן בחר בשבילו חיי חומר, רחוקים מן הרוח.
הוא דאג שלנסיך לא יחסר דבר- מזון משובח, מתנות יקרות, בגדים מפוארים ונשים יפות. למעשה, לנסיך לא היתה שום סיבה לצאת מהארמון. הוא התחתן ונולד לו ילד.
אבל כל אלו הפסיקו לרגש את הנסיך שהחליט לצאת מהארמון ולחפש את המשמעות שהרגיש שחסרה לו בחייו.
הנסיך היה בן 29 כשיצא לראשונה מבין חומות הארמון. היתה לו זו הפעם הראשונה שפגש את בני השבט שלו, נתיניו. הוא נתקל באנשים חולים, זקנים, עניים. היה זה מפגש בלתי אמצעי עם סבל וכאב והדבר טלטל אותו כל כך, נגע במקום עמוק בתוכו עד שעוד באותו היום הוא בחר לעזוב את הארמון, להשאיר מאחור את אשתו ואת בנו ולהקדיש את חייו למיגור הסבל מהעולם.
הוא חי כקבצן, התספק באכילה של גרגר אורז ליום והסתגף במטרה למצוא תשובה לשאלותיו. כשהבין שלא זו הדרך, שש שנים הוא חיפש את הפתרון בחוץ ונשאר בידיים ריקות, הוא התיישב תחת העץ וחיכה להארה שתגיע מתוכו. ביום השביעי הוא הגיע לנירוואנה ומאותו הרגע ועד ליום מותו, הוא הקדיש את חייו להפצת התורה שלו בנוגע לסבל, למקום החשוב שלו בחיינו ועל הדרכים להשתחרר ממנו. הוא יסד את הדת הגדולה בעולם- הבודהיזם.
הוא הכיר בכך שסבל הוא חלק בלתי נפרד מהחיים והוא נמצא בכל מקום. מקור הסבל הוא השתקקות ובורות ושיש אפשרות להשתחרר מהסבל.
למרות שיש תאורים מפורטים על התקופה שבה הבודהה הסתפק באכילת אורז בלבד, לא הרבה נכתב על התפריט של הנסיך בימיו בארמון. יש לי הרגשה שהוא אכל היטב ושהטבח המלכותי דאג בהנחיתו של המלך לשלב הרבה מתוק בתזונתו.
כמו שהפינוק יתר מזיק להתפתחות שלנו גם אכילת מתוק בצורה לא מאוזנת מזיקה לבריאות שלנו. היום כבר יש הזהרות על מזונות שמכילים סוכר רב ועדיין מדובר בטעם פופולארי ונחשק.
כשהבודהה ריכז סביבו את תלמידיו הראשונים הוא דיבר איתם על דרך האמצע. על כך שלא הראש עם מחשבותיו הממולחות ולא הרגשות החריפים הם המנהגים של חיינו. גם לא הגוף שמתחיל כמתוק אבל עם הזמן הולך ומחמיץ..... בין כל אלו שוכן האני, בעל הבית האמיתי, אותו צריך להעיר ולטפח.
אנחנו נמצאים בפתחה של שנה חדשה. בימים הקרובים אנחנו עומדים לברך ולהתברך, בשנה טובה ו.... מתוקה.
דווקא ברגע הזה חשוב לתת מקום לטעמים הנוספים בחיינו. המר, החמוץ, המלוח. לשלב אותם בצלחת ולהנות מנוכחותם.
בדיוק ברגע הנכון מגיע אלינו הליים שגדל על חולות קיבוץ זיקים.
יורם מסוואי, מגדל ההדרים האורגניים לא נח , אפילו לא בקיץ וקוטף עבורנו את פירות ההדר של העונה החמה.
הליים מעניק, מעבר לחמיצות- טעם פרחוני, מתקתק חמקמק וייחודי לאוכל ולמשקאות שהוא משתלב בהם, שאופייני אך ורק לו ולוקח אותנו למחוזות אקזוטיים שטופי שמש.
מלא במיץ ובטעם, עשיר בויטמינים וערכים תזונתיים, הליים הוא המרענן הרשמי של השבוע האחרון של אוגוסט.
תעודת זהות
מה זה
העץ בגודל בינוני והפרי מאוד דומה ללימון רק נשאר בצבע ירקרק ורגיש מאוד לקור. מקורו מהודו, תאילנד ומלזיה.
לליים אין גרעינים.
המלצות במהלך הגידול
ההשקייה תלויה בסוג הקרקע, אך יש לשים לב שלא משקים בעודף- דבר היכול להוביל לפיצוץ הפרי. שותלים בתוך בור שגדול פי 2.5 מגודל השורשים של עץ הליים, יש לכסות את כל השורשים. עדיף להשיג עץ ליים מורכב על כנה חזקה.
עדיף לגדל בשמש מלאה. בסוף החורף גוזמים את העץ. איך גוזמים? גוזמים ענפים מתים ודואגים לכך שהשמש מגיעה לכל הענפים, יוצרים סוג של אוורור.